מאה אלף שקל, זהו הקו שמבדיל בין עוסק מורשה לבין עוסק פטור או זעיר. מי שהכנסותיו עולות על 100,187 ש"ח לשנה חייב להירשם כעוסק מורשה והכוונה לרישום אצל רשויות המס. רשויות המס רואות בעסק כזה עסק מספיק גדול כדי להתחיל לשלם להן מס על העיסקאות אבל מן הצד השני, הוא כבר מורשה לקבל החזרים בגין הוצאות שנעשו כדי לקיים את העסק. הוצאות כאלו נקראות הוצאה לטובת הכנסה ורשות המסים מסכימה לנכות אותן מן המס שהעסק המורשה צריך לשלם.
עוסק מורשה – להרוויח מן ההוצאות
חוקי המס מאפשרים לבעלי עסקים לבקש החזרי מס על הוצאות הכרחיות שעשו לטובת קיום העסק שלהם. רכישת מדפסת, למשל, או קנייה של יעוץ ארגוני, נחשבות כהוצאות שמקיימות את העסק ורשויות המס יכירו בהן כהוצאות שאפשר לנכות אותן מן המסים. עוסק מורשה שקונה מדפסת מדווח על הקנייה, מצרף חשבונית קנייה ומעביר אותה יחד עם דוח הרווחים שלו. העסק רשאי להעביר חשבוניות כאלו גם על רכישת קפה למשרד וגם על הוצאות נקיון. מורשה הוא עוסק שרשאי לבקש ולקבל את זה, להבדיל מעוסק פטור שאמנם פטור מדיווחים חודשיים אבל לא יכול לבקש כלום בגין אחזקת העסק שלו, או פיתוח העסק שלו.
עוסק מורשה – לשחק במגרש של הגדולים
כאמור, עסק שהוא מורשה הוא עסק שהכנסותיו עולות על 100,187 ₪ לשנה. חישוב הסכום נעשה כתחזית של רווחים צפויים או כסיכום הרווחים בשנה הקודמת, במקרה שהעוסק היה פטור או זעיר. אם החישוב מורכב מדי אז אפשר וכדאי להתייעץ עם רואה חשבון. בכל מקרה, רשויות המס יקחו את שלהן, בין אם עבור השנה הקודמת ובין אם עבור השנה הצפויה.
עוסק מורשה חייב להפיק חשבונית מס על כל מכירה שהוא מבצע וחייב לגבות מס ערך מוסף מכל עסקה כזו, קטנה כגדולה. על המס הזה הוא משלם חלק למדינה אבל כאמור, החלק הזה יתקזז עם הוצאות שלו. למשל, העסק מכר תמונה שהדפיס והמע"מ היה בסך 200 שקל. ברם, הוא רכש דיו ששילם עליו מע"מ בסך 50 שקלים. לצורך הדוגמה, על ההכנסות מן ההדפסה הוא צריך לשלם למס 100 שקלים אבל יקוזזו לו 50 השקלים ששילם עבור הדיו, והעביר אותם בדוח תשומות מע"מ.